העמקת הגוויה: שיח פקידים

מן החדשות: האוצר יבטל את הפטור מארנונה על בתי עלמין; בעלי חלקות הקברים ישלמו ארנונה על קברי יקיריהם.
האוצר: מה פתאום? חברה קדישא ישלמו.
חברה קדישא: פחחחח.

* * *

יש ירידה בהכנסות ממתים, סיכם מנהל רשות המיסים, ירידה עקבית ומדאיגה, הוסיף בטון נוזף שהופנה כנראה אל כל מי שעדיין חי בחדר, וקבע את מבטו הצונן, הסטטיסטי, בפניו התמהות של יו"ר מרכז השלטון המקומי. וזאת הסיבה שנתחיל לגבות ארנונה מן השאֵרים? שאל יו"ר מרכז השלטון המקומי, אף כי בסתר ליבו החל לראות את החיוב שבעניין, ואיך יוכל אולי לסגור עם ארנונת הקברים את החור שנפער בתקציב הכיבוד ואירועים מיוחדים אחרי קבלת הפנים שנערכה ביישובו לשר האוצר רק לפני 3 חודשים, אך בטרם הריץ את שורות המספרים בראשו כדי לוודא שגלי העליצות שמבעבעים בו אינם מקדימים את המאוחר, כיחכח בגרונו ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, ובקול צרוד תבע לדעת, איזו ירידה? למה ירידה? אנחנו עושים ימים כלילות כדי לספק תזרים מתים קבוע, ועל כך כולם הנהנו בהסכמה, זה נכון, נכון מאד, אבל מנהל רשות המיסים, משקפיו מנצנצים באור אנליטי בוהק, לא התרשם, והשיב תזרים מתים שלהם, לא שלנו, אצלנו מתים פחות ופחות, לא ככה? וסמנכ"ל אגף הנצחה במשרד הביטחון נאלץ להרכין את ראשו ופלט כן חרישי, ואם כך, המשיך מנהל רשות המיסים, יוצא שהצד השני מרוויח יותר ויותר מן המתים שאנחנו ברוב חסדנו ממיטים עליו (מתים, ממיטים, לא מתאים, מילמלה ראש המינהל לתקצוב ופיתוח ברשויות המקומיות, אבל אף אחד לא שמע), מה זה מרוויח, עושה קופה מטורפת, אבל אנחנו בהפסד מתמיד, מתרוששים נון-סטופ, וכל זה למה? שאלתו ניסרה באוויר, אבל עכשיו אף אחד כבר לא העז לענות, איכשהו היה ברור שהתשובה תיכף תגיע, וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון התכווץ קצת בכיסאו, כל זה בגלל שהגאונים שלכם ברפא"ל ובאלביט ממציאים עוד ועוד חידושים שיודעים להרוג בלי לסכן אף חייל, אתם יודעים, רובוטריקים בשלט רחוק, ובסוף אנחנו מגיעים למצב שבמבצע הדו-שנתי בעזה (ולמה רק דו-שנתי ולא שנתי, טירטרה השאלה בירכתי מוחו, איפה פה ההיגיון הפיסקאלי) נהרגים 170 בצד שלהם ורק 6 אצלנו. שישה בלבד, הרעים קולו של מנהל רשות המיסים, והוא נאלץ להפסיק מחמת ההתרגשות, מצחו האדים והוא הסיר את משקפיו וניגב את זגוגיותיהן ביד רועדת, וראש אגף תכנון תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, שישב פזור-דעת עד עכשיו, ניעור פתאום והודה בליבו שמנהל רשות המיסים לא העלה את הסוגיה הרגישה של טיפולים מאריכי-חיים, שגם הם, כידוע, מורידים את הכנסות המדינה ממתים.

אבל תראה, פתח ראש אגף כספים במשרד הרווחה בטון ענייני, האנשים שלנו עשו חישוב, מעין פיילוט כזה, והגענו לסכומים ש… טוב, לדוגמה חלקת קבר בבית עלמין ירקון, כן? זה 400 ש"ח בשנה, וכמו שאנחנו מבינים, לתשלום הזה אין סוף, נכון? לפחות לא עד – מתי יוצאת תחיית המתים? זרק לכיוונו של ראש אגף קבורה במשרד הדתות, וזה פלט במהירות, בלי להסס אפילו, כ"ה בחשוון, התתר"ח, בדיוק בחצות – בדיוק, לפחות לא עד התאריך הזה, והאנשים שלנו חישבו שזה יוצא בערך 14 וחצי מיליון ש"ח מס, וזה עוד לפני מס שבח ובלי לקחת בחשבון את התייקרות הקרקע בגוש דן שמן הסתם גם תשפיע על גובה הארנונה, וכאן הוא הפסיק, כי המספרים האלה, כך נראה, לא עשו שום רושם על אף אחד בחדר, מדובר הרי בפקידים בכירים שמגלגלים תקציבי מיליונים מעשה יום ביומו, כדאי גם לקחת בחשבון, נשמע פתאום קולו של מנהל אגף שיווק וכלכלה במנהל מקרקעי ישראל, שעל פי התחזיות שלנו בתוך עשור המחסור בקרקע לקבורה יהיה כל כך קיצוני שכל האנשים יקנו חלקת קבר עוד בחייהם, ועוד 20 שנה הם יעשו זאת כבר בלידה, כלומר, כחלק מטופס השחרור מחדר היולדות בבית החולים אתה תחתום על רכישה של חלקת קבר לרך הנולד, אם אין לך איפה לקבור אותו לא תקבל אותו, וכאן הוא הפנה את מבטו לראש אגף תכנון תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, שאכן אישר את הדברים במנוד ראש של "כן, זה כבר בתכנית הרב-שנתית שלנו", והמשמעות היא…, כמובן, התפרץ ראש אגף כספים במשרד הרווחה, עלויות הארנונה הזאת ירקיעו שחקים, זה מס שתשלם מן העריסה ועד הקבר, ביג דיל, נשמעה פתאום צווחה, כולם דואגים לאדם ואף אחד לא דואג לאדמה, רק כמה זה יקר לי וכמה זה לא נוח לי, אבל מה עם האדמה? מה איתה? כולם הביטו לכיוונו של ראש אגף תכנון סביבתי ובניה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, אף אחד לא האמין שהצווחה בקעה מגרונו של האיש השקט הזה, אבל היא כן, כי הוא עמד עכשיו רותח באמצע החדר, ושאל איש-איש, כשאצבעו המתוחה מצביעה מטה, מה עם האדמה? מה עם האדמה? וראש המינהל לתקצוב ופיתוח ברשויות המקומיות שאלה בשקט, מה איתה, לא טוב לה? אבל אף אחד לא שמע, כי ראש אגף תכנון סביבתי ובניה ירוקה במשרד להגנת הסביבה התחיל להסביר שמתים מזהמים את הקרקע, ושקשה מאד לתכנן בניה ירוקה בבתי עלמין, כולם רוצים רק לבן ולבן, והמתים זוללים כל חלקה טובה, ולכן המס החדש הזה הוא מצוין, אולי הוא יגרום לאנשים לחשוב פעמיים לפני שהם מתפגרים, כמו זבובים, הטיח ראש אגף תכנון סביבתי ובניה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, וכל המוות המופקר הזה ייבלם קצת, ואם כבר חייבים, הוא הוסיף, אז במשרד שלו ממליצים בכלל על צנצנות אפר כפיתרון האקולוגי המושלם. בנקודה הזאת נראה היה שהדיון הסתיים כי לאף אחד לא היה מה להוסיף על הדברים הללו.

יכול להיות שאנחנו חושבים בכיוון הלא-נכון, אמר פתאום ראש מטה הסברה במשרד ראש הממשלה, וכולם כרו אוזן, כי נזכרו ביכולתו המופלאה לחשוב מחוץ לקופסה, וצריך לחזור למשבצת הראשונה. הבעיה היתה ירידת הכנסות מן המתים, נכון? ועמיתי המכובד מרשות המיסים הצביע על פיתרון – העלאת המס על החיים, נכון? אבל אולי צריך לחזור לתלם שסטינו ממנו, ופשוט להחזיר את רמת המתים לקדמותה. הוא השתתק, ואחרי כמה שניות שאל בזהירות ראש אגף תכנון תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, אתה מציע שיהיו יותר מתים במלחמות? זיק של עניין ניצת בעיניו של מנהל רשות המיסים, במלחמות, משך בכתפיו ראש מטה ההסברה במשרד ראש הממשלה, כמי שתקוע עם כיתה של לקויי-למידה, בתאונות עבודה, במחלות זיהומיות, מה זה חשוב, המטרה היא להעלות את התמותה, להעמיק את הגוויה, נכון? אבל ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון מיהר להתערב, לא לא, זה לא בא בחשבון, יש לנו כבר חוזים לעשרות שנים קדימה עם רפא"ל ותע"ש על טכנולוגיות שמרחיקות את החייל מזירת הקרב כל כך, למעשה הוא יישאר בבקו"ם כל השירות שלו, ואין שום דרך להרוג אותו, חוץ מהרעלה של ופלים בשק"ם, ובכל מקרה, וזה הכי חשוב, לא נבטל חוזים שמנים עם התעשייה רק כדי להרוג אזרחים, ובנקודה הזאת הצטרף אליו יו"ר מרכז השלטון המקומי, כן, הכנסות ממתים זה חשוב, אבל ברוך השם יש מספיק דרכים במדינה להשיג את זה דרך חתימה על חוזים ולא בביטולם, וראש אגף כספים במשרד הרווחה, שראה שהדיון חוזר לנקודת המוצא, הקשה ושאל, אם יש הקלות בארנונה לדירות לא מאוכלסות, למה שלא יהיו הקלות בארנונה על קברים לא מאוכלסים? כי כל קבר הוא מאוכלס, ירה לעברו בלחישה רושפת מנהל רשות המסים, אם לא בפועל אז בפוטנציה, memento mori, הוסיפה ראש המינהל לתקצוב ופיתוח ברשויות המקומיות, אבל אף אחד לא שמע, ויו"ר מרכז השלטון המקומי פתאום התעניין לדעת איך יפוצו רשויות מקומיות שאין בשטחן בתי עלמין (יהיו, יהיו בכולן, הרגיע אותו מנהל אגף שיווק וכלכלה במנהל מקרקעי ישראל, מתחת לקניונים, ובהמשך גם בתוכם), וסמנכ"ל אגף הנצחה במשרד הביטחון, השד יודע למה דווקא הוא, שאל פתאום באווירה העניינית שנוצרה האם הפטור ממס שבח על מכירת שתי דירות עד סכום של 2.2 מיליון ש"ח האחת, שבוטל לאחרונה, יבוטל גם על מכירה של חלקות קבר, וכאן שוב התערב מנהל אגף שיווק וכלכלה במנהל מקרקעי ישראל והרגיע אותו שבתוך חמש-שש שנים מחירן של חלקות קבר יעבור את ה-2.5 מיליון, כך שהפטור בכל מקרה יהיה תקף, ועל כך נפלטה לסמנכ"ל אגף הנצחה במשרד הביטחון אנחת רווחה עמוקה, והוא מיהר להקליד משהו על מסך הסמארטפון שלו, ובשתיקה הנינוחה שהשתררה העביר מנהל רשות המיסים את מבטו על פני הנוכחים, ומשראה כי כל הקשיים יושבו לשביעות רצונם, הודה להם באופן אישי ונפרד מהם, ליד הדלת, וביקש שישתדלו לא לאחר לדיון בשבוע הבא בנושא ביטול הפטור מארנונה על כיסים ושאר חללי איחסון נישאים.